<h1>ארחות חיים הלכ' יין נסך סימן ט'</h1>
<h2>דף כט:</h2>
בוסר אין בו משום נסך. וכתב הרשב"א ז"ל ויש מגדולי המורים החכמים שחוששין ואין דבריהם מחוורים ע"כ. והבוסר שלהם מותר ויש מחמירין בו לפי שאין אנו בקיאין בבוסר כי לפעמים עושים בוסר מענבים מבושלין שהמשקה היוצא מהן יין ממש. וכן דעת ר"ת והר"י מקורביל. והר"ף ז"ל כתב לאסור אותן אפילו במגע גוי. והרשב"א ז"ל כתב במקום שיין לבן מצוי ודמי היין בזול מן הבוסר אסור אלא הבא מן החבית גדולה או מן האוצר אבל אם אין יין לבן מצוי שם בין כך ובין כך מותר שאין מערבין בו יין אלא לשעה שמא יתקלקל ע"כ.
<h2>דף ל.</h2>
ועל יין המעורב בתבשיל או מורייס כתב הר"ף ז"ל אם נגע בו גוי בתבשיל מותר בדיעבד. מיהו במוריס אין להתיר כי רוב פעמים שהיין צף למעלה בלא שום תערובת. ומיהו אותו חרדל שהוא עב הרבה נראה להתיר בדיעבד אך לכתחלה יש להזהר מאד ע"כ. והר' אהרן הלוי ז"ל כתב כל תבשיל או מרקחת או משקה שנותנין בו יין הרבה כל שעבר ממנו צורת היין הרי זה אינו נאסר במגע גוי ע"כ.
